צמרת פירסט
צמרת פירסט

פוליטיקלי קורקט – נושא שנוי במחלוקת

קראתי כתבה שזעזעה אותי היום במגזין המפורסם סיינטיפיק אמריקן (מאמר בתגובות מטה). חוקרים הגיעו למסקנה שיש קוד התנהלות ברשתות החברתיות לרופאים והמליצו על קוד לבוש והתבטאות. הפרסום הוביל לקמפיין ויראלי של רופאים שפרסמו תמונת פרופיל עם בגד ים (MedBikini#).

עוד מהכתבה: "החוקרים גם הגיעו למסקנה שאנשי רפואה לא צריכים להביע את דעתם בנוגע לנושאים שנחשבים "קונטרוברסלים" כמו אחזקת נשק או הפלות."

 

ברצינות? מי יותר ראוי מהם לדון בנושאים "קונטרוברסלים" (שנויים במחלוקת) שכאלה? הרי טיפול בלתי הולם בקורבנות של אותם נושאים עלול להסתיים בטיפול נמרץ או חלילה במוות. אנשי הרפואה הם בקו האש ונדרשים להתמודד עם ההשלכות. להפוך את הדיון בנושאים האלה לפוליטי ואז לבקש מהם לנהוג בתקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט) עולה בחיי אדם.

 

בחודש שעבר, חברתי הילה סולומון שיתפה פוסט שכלל את הראיון שלי בחדשות הלילה עם רוני נוימרק (כאן 11). כדי לתאר אותי, הילה השתמשה במילים אישה גלדיאטורית בצורה מודגשת, מכיוון שהעזתי להביע את דעתי הנחרצת בנוגע לנושאים "קונטרוברסיאלים" ורגישים. בואו נאמר שלא בדיוק הייתי פוליטיקלי קורקט.

 

אישה גלדיאטורית! לרגע העולם עצר מלכת. מילותיה נגעו בי בצורה כל כך חזקה. מה שראיתי בדמיוני לא היה גלדיאטורית במובן העתיק והאלים [והגברי], אלא במובן העכשווי עם עוצמה שנובעת מהגישה לידע אינסופי, הענווה להבין שיש דברים שלעולם לא אבין והאומץ [מלווה באחריות] להילחם על מה שאני מאמינה בו.

 

ככל שישנן יותר שיערות לבנות שאני נלחמת להסתיר, כך אני נהיית יותר צנועה וענווה בבחירת המאבקים שלי והבעת עמדות נחרצות. ככל שאני משקיעה יותר בהתפתחותי האישית, כך אני מפתחת יותר אמפתיה כלפי צדדים שונים במאבק. ככל שאני יותר אוהבת את מולדתי, כך פוחתים הסיכויים שאכנס לפוליטיקה [אעצור כאן].

 

כאשר נושא מסוים נוגע בי חזק, אני אתן את דעתי לגביו בצורה ברורה ואעשה את כל שביכולתי, בתוך גבולות האחריות שלי כהורה יחידנית, לעזור. לאחרונה אני נאבקת המון בבריונות ושיימינג ברשת. זה בא בעקבות מקרה אישי שהראה לי כמה מהר מוניטין שנבנה לאורך עשורים, יכול להתאדות ולהעלם ברגע אחד, ללא וידוא עובדות, למטרת סקופ. אבל מיגור תוכן רעיל ברשת הוא בקונסנזוס. אף אחד מאיתנו לא תומך בזה באופן פעיל או מודע.

 

מה קורה אם הדעה שלך היא לא רק מחוץ לקונסנזוס, היא גם אסורה לדיון, דיאלוג או עימות בכנסים הגדולים בעולם שבנושא? אהא. כאן נכנסת הגלדיאטורית.

 

לפני מספר חודשים התבקשתי להיות מנטורית בהאקאת'ון שעסק בהצעת פתרונות טכנולוגים וחדשניים להליך ההפלה לא בטוחה במדינות מתפתחות (קצת פחות מישראל ). הפלה לא בטוחה פוגעת מידי שנה בכ-25 מיליון נשים, גורם לאישפוזן של 7 מיליון והורג כ-31,000. כתבתי על זה (מאמר בתגובות). השמעתי את קולי. נרתמתי כולי למאמץ כי אני נחרצת בדעתי. יעצו לי לא לפרסם את המעורבות שלי. סיכון לשייך את עצמך לנושא כל כך נפיץ ושנוי במחלוקת בעולם. עבור הצלת חיים בכלל, של נשים בפרט, ועוד כאלה שלא יכולות להגן על עצמן, אני מוכנה לשחרר את הגלדיאטורית.

 

בעיני, אין שום דבר קונטרוברסלי בהצלת חיים. השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים להיות אמיצים להילחם על מה שחשוב לנו.


על מה אתם מוכנים להילחם?

Follow me here on Medium, on LinkedIn or on my new Twitter account (I know, better late than never) for announcements

שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on telegram
להזמנת הרצאה